שער »

שלח לחבר


מאת:אל:


גירושין - ילדים לא מתגרשים מאבא

עד מתי רשעים יעלוזו?

October 27, 2008
עמית זית, שובת החל מהבוקר, מול בית המשפט העליון וזה סיפור המעשה: 

בנו בן השבע, יואל, ילד ישראלי לכל דבר, שחי בארץ כל חייו, נשלח בימים אלה ממש, ע"י פס"ד של בית המשפט העליון, לגרמניה, כדי לחיות שם הרחק ובניתוק מאביו, מהמשפחה שאותה הוא אוהב, מכל חבריו ומכריו, רק משום שאימו (גרושתו של עמית) חפצה בכך. 

הגרושה, אישה גרמניה-נוצרייה, שחיה בארץ מרבית חייה הבוגרים, חטפה את הבן לפני שש שנים, כשזה היה בן שנה וחצי בלבד, לגרמניה במטרה אחת ויחידה – לנתק ניתוק חד ומוחלט ובלתי הפיך את הקשר של עמית עם בנו. 

במשך שבעה חודשים היא הסתתרה עם הבן בגרמניה, החליפה כתובות, החליפה מספרי טלפון, ירדה למחתרת. כל ניסיונותיו של עמית לאתר את הבן עלו בתוהו. פעמיים הוכה עמית ע"י בני משפחת האישה ושכני הוריה כשניסה להתקרב לכתובת מגורי ההורים. נקראו לעברו קריאות גנאי אנטישמיות, הכו אותו במוטות עץ, ואפילו תלונה שהוגשה למשטרה המקומית לא עזרה. לבסוף, לאחר שבעה חודשים של סיוט, ללא כל קשר עם בנו, מבלי שיוכל לראותו (מלבד פעם אחת – לשעה), החזיר בית המשפט הגרמני את הבן ארצה לפי אמנת האג לחטיפות ילדים. 

מאז חזר ארצה, שמה האישה לעצמה מטרה אחת – לנתק את הבן מהאב, מבני משפחתו, מסבתו, מהסביבה הישראלית, היהודית, לקחת אותו לגרמניה, ולגרום לו שישכח את כל אלו. חמש שנים מאז חזר נאבקה האישה בעמית, ללא הצלחה, בכל ערכאות בתי המשפט, עד שעתרה לבית המשפט העליון, וזה, בפסק דין שערורייתי, פסק ממש לפני שלושה שבועות, במוצאי ראש השנה, שיותר לה לקחת את הבן חזרה לגרמניה. 

פסק הדין התקבל בניגוד גמור להמלצת מומחית שמונתה מטעם בית המשפט, שבדקה את הילד פעמיים, לאורך כשנתיים, וקבעה חד משמעית שאין להתיר לו להגר שכן הקשר שלו עם האב ינתק, וגם משום שהגירה שכזאת תגרום לו טראומות, וכן, בניגוד גמור לפסק דין קודם שניתן בבית המשפט המחוזי ע"י שלוש שופטות פה אחד. נזכיר גם כי פסק דין זה בעצם מרוקן מתוכן את אמנת האג עליה חתומה מדינת ישראל. 

עמית מכיר היטב את השכול! בגיל צעיר מאד איבד את אביו שנהרג במלחמת יום הכיפורים. הוא גדל לבד, בלי אב, אחים או אחיות. עמית סה"כ מבקש שיותר לו לגדל את בנו! 35 שנים בדיוק לאחר מלחמת יום כיפור שבו איבד את אביו, ניצב עמית בפני יום כיפור פרטי ארור נוסף שבו מתייתם בנו ממנו בחסות בית המשפט העליון. מה שעשתה לו המלחמה הארורה, עושים לבנו שופטי בית המשפט העליון. 

כאמור, החזיר בית המשפט הגרמני את הבן ועתה שולחים אותו שופטי ישראל בחזרה לגרמניה, לחיות בסביבה רוויה באנטישמיות, בשנאת ישראל בקרב שכנים אוהדי הרייך השלישי (והדברים הוכחו בבית המשפט ולא הוכחשו), לחיות בביתו של סב בן קרוב לשמונים שהתחנך ב"היטלר יוגנד". 

הבן, יואל, עומד להישלח בימים הקרובים לגרמניה ובכך להתנתק ניתוק מוחלט ובלתי הפיך מאביו, סבתו, בני משפחתו וחבריו. לא זו אף זו – בכך ייחתם גם גט כריתות בינו לבין כל סממן תרבותי-דתי ישראלי-יהודי; הבן חי וגדל כילד יהודי (חילוני) לכל דבר ועניין. הוא התחנך חינוך ממלכתי, ברוח התרבות העברית, הוא חגג את כל החגים היהודיים ברוח המסורת היהודית, בביקורים בבית הכנסת, בקריאת תפילות, בהדלקת נרות, בליל סדר. הוא למד עברית, דיבר עברית וחלם בעברית. הוא גדל כילד ישראלי, עברי, יהודי, ציוני לכל דבר. 

עמית פונה בימים אלו, כשהכול ארוז ומוכן ליציאה מהארץ, שוב, לבית המשפט העליון בבקשה אחרונה שיתאפשר דיון נוסך בהרכב מורחב של שופטים,  בו יישקל שנית פסק הדין שחרץ את גורל בנו וגורלו שלו. 

לכל מי שליבו במקום הנכון, אבקש בכל לשון של בקשה להפיץ פוסט זה הלאה ולבוא לירושלים לתמוך בעמית ואימו המקיימים את מחאתם מול ביהמ"ש העליון.

 

מתוך מהדורת מבט - משמרת מחאה של עמית זית מול בית המשפט העליון

 

להלן רשימת הפירסומים בנושא זה:

 

הכין: ניב עמית