אחת הבעיות הקשות איתן נאלץ אב גרוש להתמודד כאשר הוא ניצב מול שופט\ת, פקידת סעד או המשטרה היא העמדה המוקדמת השלילית שיש להם כלפיו מתוקף היותו זכר. עמדה שלילית זו מבוססת על מידע מסולף ומטעה שמפיץ הלובי הפמיניסטי באופן שיטתי על מנת למצב גברים בכלל, ואבות גרושים בפרט, כאלימים, מוגבלים מנטלית, חסרי אחריות, חסרי מוסר, וחסרי יכולת הורית.

בפוסט זה מרוכזים הנושאים המרכזיים הקשורים לאבות גרושים אשר לגביהם מפיץ הלובי הפמיניסטי מידע מסולף ומטעה. ליד כל נושא מצוין המצב האמיתי כפי שהוא בא לביטוי במציאות.

מידע אודות: רצונם האמיתי של אבות גרושים להיות שותפים שווים לגידול ילדיהם לאחר הגירושין:
המידע: מרבית האבות הגרושים שדורשים הסדרי ראייה נרחבים או שווים אינם מוכנים להתחייב לקיים אותם -או- מרבית האבות הגרושים אינם רוצים לגדל את ילדיהם באופן שיוויוני
הסימוכין: מידע שמפיצה נעמ"ת כביכול מתוך סטטיסטיקה שנאספת שם בעקבות כך שהורים שרוצים להתגרש באים אל המחלקה המשפטית של נעמ"ת כדי לעשות הסכם.
האמת: מספר המקרים שבהם מגיעים גם האב וגם האם כדי לערוך הסכם גירושין בנעמ"ת משתנה לרוב בהתאם למשאלות ליבה של אותה נציגת נעמ"ת שנוקבת במספר אבל זה תמיד נמדד ב"אלפי מקרים". הנתון הגבוה ביותר שנציגת נעמ"ת שלפה אי פעם היה 10.000 וזה היה לקראת סוף 2006. להזכירכם, בשנת 2006 התגרשו בישראל רק 9963 זוגות. לכמחצית מזוגות אלו אין ילדים או שיש ילדים גדולים שלגביהם לא נקבעים בכלל הסדרי ראייה. תעריכו אתם בכמה מתוך 5000 הזוגות הנותרים יש אבות מספיק טפשים כדי להגיע לנעמ"ת ולצפות לקבל שם הסכם הוגן. סביר להניח שלא תגיעו למדגם המספיק כדי לחלץ נתון סטטיסטי אמין.

אז כמה אבות באמת רוצים שיוויון ומוכנים להתחייב לקיים אותו? התשובה היא שזה ממש לא משנה. גם אם מדובר "רק" ב 50% או 40% או 20% מהאבות יש לשנות את המצב הקיים ולאפשר לאותם אבות שכן רוצים לגדל את ילדיהם באופן שיוויוני. הרי סה"כ "רק" 50% או 40% או 20% מהנשים מעוניינות להיות מנכליות של חברות ולעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה אך אף אחד לא מעלה על דעתו חוק שיגביל אותן לתפקיד מורה או מזכירה בגלל שהן "רק" 50% או 40% או 20% מהנשים.

נתון חשוב שיש להתיחס אליו כאשר מדברים על נכונותם של אבות גרושים להשקיע בגידול ילדיהם עולה מבדיקה של מינהל המחקר במשרד התעשיה,המסחר והתעסוקה אשר העלתה כי 29% מהאבות הגרושים מוכנים לותר על קידום בעבודה כדי לטפל בילדים לעומת 24% מהאמהות הגרושת. http://news.walla.co.il/?w=/1/1059266

מידע אודות: אלימות בין בני זוג - רצח נשים
המידע: תמונה חד צדדית ומכלילה לתופעת הרצח בין בני זוג
הסימוכין: ממוצע של כ 11 מקרי רצח בשנה של נשים על ידי בני זוגן.
העיוות: רצח נשים על ידי בני זוגן הוא תופעה בזויה - אך גם רצח גברים על ידי בנות זוגם - וזה קורה בכרבע ממקרי הרצח בין בני זוג. מעל 80% ממקרי הרצח שבו הגבר רוצח את האשה מתרחשים בקרב המגזר הערבי, האתיופי, ויוצאי חבר העמים על רקע שאינו קשור כלל להליך גירושין ומרבית הנשים הנרצחות כלל אינן מגישות תלונה במשטרה על אלימות או איומים קודם למקרה הרצח. ולמרות זאת, מרבית המעצרים של אבות על רקע תלונות שמגישות במשטרה נשותיהם, מתרחשים בקרב מגזר ה"ותיקים" תוך כדי או כהקדמה להליך גירושין. עיוות זה נובע מכך שבמקום לטפל במוקדי הבעיה מטפח הלובי הפמיניסי תמונה על פיה פוטנציאל הרצח טמון בכל גבר באשר הוא.

מידע אודות: אלימות בין בני זוג - אלימות כלפי נשים
המידע: תמונה חד צדדית ומכלילה לפיה תופעת האלימות בין בני זוג באה לביטוי אך ורק במעשי תוקפנות של גבר כלפי אשה
הסימוכין: חילוץ מספר הנשים הסובלות מאלימות מצד בן זוגן מתוך מחקרים עלומים שנעשו כביכול בחו"ל. המספר בו נוקבים ארגוני הנשים משתנה בהתאם לרוחבה של הגדרת האלימות (המספר הגבוהה כולל בהגדרת האלימות גם התבטאויות כמו "את לא נראית טוב, את צריכה דיאטה" או הצרת צעדים בסגנון "אני לא מסכים שתפלרטטי עם החבר שלי" - זה לא בצחוק) ונע בין 200.000 ל 600.000.
האמת: המחקר היחיד שנערך בארץ על ידי גוף אמין (מרכז מינרווה באוניברסיטת חיפה) מראה את העובדות הבאות: מספר הנשים הסובלות מאלימות פיזית ברמת "סטירה פה דחיפה שם" (כהגדרת פרופ' צבי איזיקוביץ' עורך המחקר) הוא כ 50.000. מדובר בכ 5% מהנשים ולשם השוואה, במרבית מדינות המערב אחוז הנשים הסובלות מאלימות מסוג זה מוערך ב 12-14%. עוד ממצאים של המחקר: כ 20% מהנשים סופגות קללות ועלבונות ו- 60% צעקות וצרחות. המחקר לא התייחס להיקף הגברים הסובלים מאותן תופעות בדיוק מצד בנות זוגם אך פרופ' איזיקוביץ' ציין כי קיימים מחקרים רבים המוכיחים כי היקף האלימות (מכל הסוגים שהוזכרו) כלפי גברים זהה בהיקפה לזו של גברים כלפי נשים. עובדה מעניינת נוספת שצוינה במחקר היא שכל מעשה אלימות בין בני זוג הוא תוצאה של הסלמה ולשני הצדדים יש בה חלק וכי על מנת להתמודד עם התופעה יש לקרוא לילד בשמו ולרדת מהתפיסה הרווחת של תוקף-קורבן.

מדו"ח המשטרה לשנת 2004 אשר הוגש לכנסת עולה כי נפתחו מעל 13.000 תיקים נגד גברים בעקבות תלונה על אלימות מצד נשים, כ 3.800 נעצרו, ורק 29 הורשעו וזאת על אף העוינות כלפי גברים במערכת המשפט. הסיבה העיקרית למיעוט ההרשעות - ריבוי תלונות השווא.

מידע אודות: אלימות כלפי ילדים
המידע: תמונה חד צדדית ומכלילה לפיה תופעת האלימות כלפי ילדים באה לביטוי אך ורק במעשי תוקפנות של אבות כלפי ילדים (הנה דוגמה אחת בוטה), נסיון ליצור תמונה כאילו אלימות נגד נשים ואלימות נגד ילדים - חד הם.
הסימוכין: אין סימוכין. פשוט שקר גס.
האמת: על פי הדו"ח השנתי שמגיש ארגון אל"י (ארגון להגנה על ילדים בראשות הפרופ' חניתה צימרין) עולה כי אמהות אחראיות ל 38% ממקרי האלימות נגד ילדים בכלל שהם 62% ממקרי האלימות נגד ילדים המבוצעים על ידי הורים. אמהות ישראליות אלימות יותר מאשר אמהות במדינות מערביות אחרות. הנתון הרווח במדינות המערב לחלקן של אמהות במקרי האלימות נגד ילדים המבוצעים על ידי הורים עומד סביב ה 50%. נתון חשוב נוסף שעולה מדו"ח אל"י הוא שכ 80% מהילדים שחוו אלימות מצד הוריהם יגדלו להיות הורים אלימים. המשמעות היא שאמהות אלימות אחראיות באופן ישיר לגידול העצום במקרי האלימות נגד ילדים גם מעבר לאלימות הישירה שלהן. למרות זאת, הציגה נעמ"ת נתונים שמבוססים על "סקירת מאמרים ומחקרים עדכניים" (כך אמרה יו"ר נעמת כאשר מסרה את הנתונים ביום המאבק באלימות נגד נשים) לפיהם בין 50-80% מהילדים שאביהם מכה את אימם סופגים ממנו גם הם אלימות פיזית או מינית וזאת במטרה לטשטש את העובדה שצוינה בדו"ח של אלי וכדי לנכס למאבקן נגד המין הגברי גם את הילדים. אגב, השימוש הקבוע בנתונים מפוברקים שמבוססים על סקירת מאמרים ומחקרים (אף פעם לא נמסר אילו מחקרים ומי אסף וניתח את הנתונים) מאפיין את התנהלות ארגוני הנשים. http://news.walla.co.il/?w=/10/1008749

לסיכום הנושא, הנה ציטוט של מספר משפטים שנאמרו במהלך ישיבת הועדה לזכויות הילד בכנסת שדנה בממצאי הדו"ח של אל"י וממחישים יותר מכל (בתגובת שוש צימרמן) את ההתכחשות שיש בציבור לנושא אלימות אמהות:

חניתה צימרין: האמא במשפחה היהודית היא דומיננטית מאוד. היא אומרת: חכה עד שאבא יבוא והוא יכה אותך, אבל היא עושה את זה בינתיים. יש לה תפקיד מאוד-מאוד חשוב. היא אומרת: חכֵה, אבל בינתיים היא מרביצה.
שוש צימרמן (מנהלת היחידה למניעת התעללות, משרד החינוך, התרבות והספורט) בנסיון להגן על האמהות האלימות: היא מרביצה ואחר-כך רצה לבקש טיפול, בשל הגידול במודעות ובשל רגשי האשמה.
יגאל יאסינוב (חבר בוועדה): כלומר, הילד קיבל את המכה ואחר-כך האמא ביקשה טיפול. אולי צריך להפוך את סדר הדברים.

מידע אודות: תלונות שווא על אלימות
המידע: הרוב המכריע של התלונות שמגישות נשים על אלימות מצד בן זוגן הן אמיתיות.
הסימוכין: נתוני המשטרה על כך שרק 3% מהתלונות שמגישות נשים כנגד בני זוגן בגין אלימות הן תלונות שווא.
האמת: שלושת האחוזים מתיחסים למקרים בהם הכריע בית המשפט כי מדובר בתלונת שווא. בגין מעט מתוך 97% הנותרים מוגש כתב אישום אך הרוב המכריע של התלונות אינן מגיעות להכרעת בית משפט. וחבל. התיקים נסגרים בדרך כלל "מחוסר ראיות" גם כאשר ברור לחוקרי האלמ"ב כי מדובר בתלונת שווא והתיק צריך למעשה להסגר "מחוסר אשמה". חוסר הבהירות הזו משחקת לידי הלובי הפמיניסטי אך ממחקר שעשה ניצב משנה ד"ר פיני יחזקאלי עולה כי מעל 50% מהתלונות שמגישות נשים על אלימות מצד בן זוגן הן תלונות שווא.

מידע אודות: סרבנות גט
המידע: הצגת בעית סרבנות הגט כבעיה שנשים בלבד סובלות ממנה תוך שימוש במספרים חסרי שחר.
הסימוכין: אין סימוכין.
האמת: על פי דו"ח הנהלת בתי הדין הרבניים מספר תיקי הגירושין הפתוחים ברבנות למשך תקופה העולה על שנתיים הוא 200. מחצית מתוכם פתוחים בשל סירובה של האשה לקבל גט. בדרך זו היא יכולה להמשיך ולקבל מזונות אשה.

מידע אודות: גובה דמי המזונות, אופן קביעתם, מוסר התשלומים של האבות הגרושים
המידע: דמי המזונות נקבעים בהתחשב בהכנסתו של האב, הם מהווים רק חלק מההוצאות שיש לאם על הילדים, עשרות אלפי אבות אינם משלמים מזונות כמעשה של אלימות כלפי האם ויש להעניש אותם בחומרה יתרה.
הסימוכין: משאלות לבן של הדוברות.
האמת: כל הצרכים ההכרחיים של הילדים הכוללים אוכל, ביגוד, חינוך, בריאות ומדור חלים באופן מוחלט על האב ללא קשר להכנסתו. פסקי דין הפוסקים לאב מזונות הגבוהים מהכנסתו או שאינם מותירים לו די לקיום אפילו בקו העוני הם ענין שבשיגרה. זה קורה גם אם האב מובטל, גם אם האם מרויחה יותר מהאב, גם אם האב חי מקצבת נכות. מרבית האבות שאינם עומדים בתשלומי המזונות משתייכים לאחת מקבוצות אלו והם נמצאים במצב בלתי אפשרי: שלם למרות שאתה נדרש לשלם סכומים שהם מעבר ליכולתך או שב בכלא. והם יושבים בכלא. יוצאים ונכנסים עד שזה הופך לעיסוק העיקרי שלהם בחיים ואין להם שום סיכוי להשתקם. להבדיל אלף אלפי הבדלות ישנו קהל לא פחות קטן של אבות אשר מגדלים את ילדיהם כמעט מחצית מהזמן. אבות אלו נאלצים לממן שתי מערכות חיים מקבילות עבור הילדים. גובה המזונות הממוצע לילד נע בסביבות ה 20.000 (עשרים אלף) ש"ח לשנה. במדינה שבה עלות החינוך היא 500 ש"ח עבור ספרים וציוד בשנה ועוד כמה מאות בתשלומי הורים, שדמי קופת חולים ליליד נעים סביב 20-30 ש"ח, שבכל סוף עונה ניתן לקנות בכל קניון מצוי 2-3 סטים של בגדי ילדים ב 100 ש"ח, הסכום הזה נראה מופרך לחלוטין. אבל האמת שאף אחד לא בדק אף פעם כמה באמת עולה ילד להורים גרושים ודמי המזונות נקבעים ברמה שהם נקבעים פשוט כי מישהו פעם פסק ככה, וליתר השופטים זה נראה כסכום מתקבל על הדעת. ממש כך.

מידע אודות: התאמתו של המצב החוקי הקיים לרצונם של אבות בקשר עם ילדיהם
המידע: אבות יכולים גם כיום לקבל את המשמורת, אבות מקבלים הסדרי ראייה נרחבים גם כיום
הסימוכין: 3% מהאבות הגרושים מקבלים משמורת על ילדיהם (לרוב כתוצאה מנטישת האם), הסדרי הראייה הנפוצים הם פעמיים בשבוע 3 שעות אחה"צ וסוף שבוע קצר אחת לשבועיים
האמת: אם חשבתם שיש גבול לציניות של הלובי הפמיניסטי - טעיתם.