לנשים חשוב לנצח

הנשים שרוצות כל כך בשוויון בבקשה.
שיתחילו עם הנושא החשוב ביותר בין המינים - ילדים.הסדרי ראיה שווים, מזונות שווים, אחריות חינוכית שווה ועוד...

חשוב להן פחות מהילדים . חשוב להן יותר לנצח.

החוק האזרחי הישראלי מגיע "לתקן" הפליה שהיה כביכול בדין לפי דמו"י: כל עוזו של הגבר היה באפשרותו לשלול מבת-זוגתו (אשתו) את הגירושין, אז כנגד היה מתחייב על-ידי ביה"ד או ביהמ"ש לתשלום מזונות שעקרונית היו יכולים להגיע לגובה מכובדת מאוד. אלא מה, ביהמ"ש וביה"ד לא הטילו מזונות גבוהים.
כדי "לתקן" את הבעיה, במקום לקבוע מדיניות לפיה (או לחוקק חוקים אשר יחייבו את ביהמ"ש או ביה"ד)להטיל מזונות אישה גבוהים, החליט ביהמ"ש והכנסת על שורה של כללים וחזקות כגון "חזקת גיל הרך".
נוצר מצב בו המעמד של האשה, נהיה נחות יותר משהיה לפני כן, אם כנשואה היתה יכולה להטיל את טיפול הילדים לאב, כפרודה / גרושה הדבר לא מתקבל בנקל על-ידי החברה (רואים בכך כשלון של האם כאישה) ובנוסף הפך להיות כלי לסחיטת הגבר הפרוד / גרוש.
אם החזקה אצל האמה והפרנסה על האבה אז אין באמת שיתוף ביניהם. זו תדרוש דמי טיפול וזה ידרוש הסדרי ראיה אך הילדים לא יקבלו את הדבר החשוב ביותר: אבא לידם שדואג להם """לא רק כלכלית""" ואמא לידם שתדאג להם """גם כלכלית""".

וזו בדיוק הבעיה שקיימת אוטוטיזציה שהילדים הולכים לאמא,אני אב כשיר במידה גבוה יותר משל האמא,כיווןשאני עובד מהבית ויש לי הרבה יותר זמן לתת התייחסות הולמת לילדיי בזמן שהאמא מכסה על העדרותיה והשעות המאוחרות שהיא מגיעה מהעבודה ובנוסף יוצאת לפחות שלוש פעמים בשבוע לארועים של העבודה בזה שהיא משאירה את הילדים אצל האמא שלה

שבת שלום לכלם,
בואו נדבר מעט על עובדות - בהשוואה ל"סטטיסטיקה".העובדה היא שילדים נורמליים - זקוקים לשני הורים: אב ואם. אך הסטטיסטיקה היא שבבית משפט עומדים עורכי דין , לצד ההורים, ויש שופט/ת ואם זה בית-דין רבני - אז שלושה שופטים - והסטטיסטיקה היא- שכולם, כן כווווללללמממםם- כפופים וחושבים "לפי החוק"...

ומהן העובדות של החוק? החוק מכיל בתוכו - "אפליה מתקנת" שהחוק האזרחי הביא לתוכו - כדי לשפר את מעמעד האישה בניגוד למעמד הנחות שניתן לה בחוקי הדת. גם אצל השרעים כך - וגם אצל היהודים.

אז קמה ועדת-שניט, שהוקמה בשביל לתקן את האפליה "המתוקנת לטובת האישה"- אבל רק בעניין אחד של הגירושין: חזקת הגיל הרך.

והנה אני מוצא כאן סטטיסטיקה שאומרת "בגלל שבוועדה יש וב לנשים -הרי ברור שהנשים ירוויחו בהחלטות הוועדה" ועוד בסטטיסטיקה הזו- יש רק 3 גברים בועדה - ואחד מהם הוא שרעי , כלומר,הוא "לא משנו" או "לא נכלל בספירה לחוק היהודי"...

אז מי שטוען כך לדעתי - הוא צר עין, צר אופק, ולא מאמין בדינמיות של שינויים במחשבה המודרנית של החברה האנושית.

כמובן ש"הסטטיסטיקה" היא שבגלל רוב נשי - הועדה תכביר מילים על טובת הנשים כיום כשמקבלות אוטומטית לפיהחוק "את הילדים אליהן". אבל החברה היא כיום שונה ממה שהיתה לפני 2-5 עשורים. בנות האדם בעולם ובמיוחד בישראל , אלו הנשואות- יוצאות יותר ויותר לעבוד, אם זה לשם הבאת פרנסה בצד הבעל, אם זה "בשביל המשכנתא ששכרו של הבעל לא מספיק לכסותה" ואם זה "בשביל לאפשר לאישה לפתח את עצמה כאינדיבידום בחברה". ככה שגם הנשים בועדה אינן לדעתי חפות משינויים חברתיים. ידוע שכיום נשים רבות יותר מבעבר - מביעות כעס עמוק ושינאה רב כלפי "התפיסה הדתית שמקומה של אישה רק במטבח ובניקוי הבית, בעוד הגבר צריך רק לפרנס וכבר מגיע לו אוכל חינם וגם אינו חייב "להוריד את הזבל"...

לדיעה שנשים "רוצות שלא ישונה החוק" - כי זה כיום משפר אותן, יש בסיס לדעתי - אך מצד שני - איפה זה כתוב שאם הועדה קמה "בשביל שינוי בדבר אחד" - שהיא לא תבוא ותציע/תבקש/תדרוש שינויים בדברים נוספים? איפה שמענו שאם נותנים לאישה "אצבע" היא לוקחת "את כל היד"? רק בישראל...

לא נראה לי שדעה שלי, שאביע כאן תיראה לכולכם נכונה, אך בועדה כזו - הייתי רוצה לשמוע - ולראות בין חברות/רי הועדה גם את:-
1. הגננת והמסייעת לגיל הרך, זה שבו דנה הוועדה.
2. הפסיכולוג/ית הקליני- שמטפל בכל המקרים של אלימות כלפי ילדים, פדופילים למיניהם וילדים שהם אלימים כלפי הורים וסבים...
3. הילד הרך . צריך איזשהוא כלי טיפולי-תיאורי - שיביא ניתוחים של ציוי ילדים שמציירים את הוריהם, לדוגמא, עם ניתוח פסיכולוגי-גרפולוגי. או משהו אחר שמביא את המאוויים של הילד הרך.
4. ילדים בגיל העשרה- כאלו שהיו לא מזמן "בחזקת הגיל הרך" עם כל הסטיגמות שיש להם ושהיו מעדיפים לוותר עליהם.

וכן - בשורה התחתונה של המלצות לשינויים בחוק "חזקת הגיל הרך"- הייתי רוצה הצעות של הועדה - לחיוב המדינה באחריות ובביצוע של הדרכת הילדים לאהוב גם את האבא וגם את האימא שמתגרשים. ולשם שינוי מהותי - הייתי רוצה לקרוא חיוב של שני ההורים להישאר כאפוטרופסים לחינוך הילדים בעת הליכי הגירוששין וגם אחרי הגט.