הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט)
הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין הוקמה במרץ 2005. הוועדה מונתה כדי לבחון את הכללים הקיימים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה ולתת המלצות בין השאר בדבר הצורך בשינוייה של חזקת הגיל הרך והאפשרות לעיגונם בחקיקה של הסדרים שונים לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בגירושים. כמו כן הוועדה אמורה לבחון כיצד ניתן לשכלל את הכלים העומדים לרשות בתי המשפט ובתי הדין לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרי משמורת וקשר וכיצד ניתן להביא לאכיפת הסדרים אלה.
הוועדה הוקמה בעקבות דו"ח ועדת רוטלוי לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה. הועדה הצביעה על כך כי חזקת הגיל הרך מונעת התפתחות דינמיקות חיוביות לאחר הגירושין אך לא נתנה המלצות מעשיות לשינוי. על הקמת הועדה הורה טומי לפיד בזמן שהיה שר משפטים והקמתה בפועל נעשתה על ידי שרת המשפטים ציפי ליבני כמחווה לח"כ חמי דורון אשר הגיש הצעת חוק לביטול חזקת הגיל הרך, הצעה שנפלה בקריאה טרומית בשל התנגדות משרד המשפטים.
לתפקיד יו"ר הוועדה מונה פרופ' דן שניט, משפטן וסוציולוג, ומי שהיה בעבר ראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. פרופ' שניט משמש היום בין השאר בתפקיד יו"ר עמותת ילדים, המועצה לילד החוסה. פרופ' שניט מתמחה בתחומים של משפט ורווחה וזכויות של אוכלוסיות בסיכון. הוא היה יועץ מיוחד לשרת העבודה והרווחה בשנים 92-95, פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בארץ ובחו"ל.
חברי הוועדה הם:
השופטת חנה רוטשילד מבית המשפט למשפחה בתל אביב
הרב אברהם שרמן, דיין בית הדין הרבני הגדול
פרופ' אבי שגיא, פסיכולוג, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה
ד"ר דפנה הקר, עורכת דין וסוציולוגית, מאוניברסיטת תל-אביב
רונית צור, פקידת סעד ראשית לסדרי דין, משרד הרווחה.
עו"ד שמואל מורן, יו"ר הוועדה לילדים ונוער בלשכת עורכי הדין
עו"ד גלית סנה לוריא, מגשרת
ד"ר פרץ סגל, משפטן וראש תחום יעוץ במשרד המשפטים.
רותי דניאל, יו"ר עמותת הורות=שווה
עו"ד גלי עציון, המחלקה המשפטית בנעמ"ת
עו"ד איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים.
הרכב חברי הועדה אינו מאוזן והוא כולל שבע נשים (ביניהן רונית צור ונציגת נעמ"ת) ורק שלושה גברים – שניים מתוכם נציגי בתי הדין הרבניים והשרעיים. לעומת זאת, אין בועדה נציג לציבור האבות הגרושים וגם לא נציג לילדיהם של ההורים הגרושים. מכתב מחאה על נושאים אלו נשלח ליו"ר הועדה.
בנוסף, יו"ר הועדה פרסם לפני מספר שנים מאמר שמסקנתו היא שיש לבטל את חזקת הגיל הרך שהיא "דוקטרינה נוקשה ומיושנת", אך באותה נשימה הוא גם הציע "נוסחת פלא" לפתרון הדילמה של בית המשפט במקרה ששני ההורים כשירים באותה מידה (ולפי המחקר ברוב המקרים שנייהם כשירים): “התקשה בית המשפט לקבוע, על פי שיקולי טובת הילד, למי מההורים תמסר החזקה בילדים שטרם מלאו להם שש שנים, תימסר החזקה לאם". (מופיע בעמוד האחרון של המאמר)
במצב הנוכחי שבו הדעה הרווחת בקרב שופטים ופקידות סעד שאב הוא כמעט תמיד הורה נחות מהאם לא צריך דמיון מפותח במיוחד כדי להבין שהנוסחה הזו לא רק שלא תשנה את המצב הקיים אלא שהיא תבטל מראש את הצורך של השופטים להפנות לבדיקות מסוגלות הורית ושל פקידות הסעד ליצר תסקירים מוטים ולעיתים שיקריים כדי להצדיק את מסירת הילדים לאם. הם פשוט יגידו: בגלל שאתה אב כשיר וראוי.. הילדים ילכו לאם.
לנוכך סיבות אלו נראה כי הועדה איבדה את הלגיטימיות החברתית והמוסרית שלה ויש יסוד חזק להניח שההמלצות שיצאו מועדת שניט יהיו רחוקות מהמלצות על שיוויון אמיתי ומלא כפי שאנו דורשים.



לנשים חשוב
לנשים חשוב לנצח
הנשים שרוצות כל כך בשוויון בבקשה.
שיתחילו עם הנושא החשוב ביותר בין המינים - ילדים.הסדרי ראיה שווים, מזונות שווים, אחריות חינוכית שווה ועוד...
חשוב להן פחות מהילדים . חשוב להן יותר לנצח.
החוק האזרחי
החוק האזרחי הישראלי מגיע "לתקן" הפליה שהיה כביכול בדין לפי דמו"י: כל עוזו של הגבר היה באפשרותו לשלול מבת-זוגתו (אשתו) את הגירושין, אז כנגד היה מתחייב על-ידי ביה"ד או ביהמ"ש לתשלום מזונות שעקרונית היו יכולים להגיע לגובה מכובדת מאוד. אלא מה, ביהמ"ש וביה"ד לא הטילו מזונות גבוהים.
כדי "לתקן" את הבעיה, במקום לקבוע מדיניות לפיה (או לחוקק חוקים אשר יחייבו את ביהמ"ש או ביה"ד)להטיל מזונות אישה גבוהים, החליט ביהמ"ש והכנסת על שורה של כללים וחזקות כגון "חזקת גיל הרך".
נוצר מצב בו המעמד של האשה, נהיה נחות יותר משהיה לפני כן, אם כנשואה היתה יכולה להטיל את טיפול הילדים לאב, כפרודה / גרושה הדבר לא מתקבל בנקל על-ידי החברה (רואים בכך כשלון של האם כאישה) ובנוסף הפך להיות כלי לסחיטת הגבר הפרוד / גרוש.
אם החזקה אצל האמה והפרנסה על האבה אז אין באמת שיתוף ביניהם. זו תדרוש דמי טיפול וזה ידרוש הסדרי ראיה אך הילדים לא יקבלו את הדבר החשוב ביותר: אבא לידם שדואג להם """לא רק כלכלית""" ואמא לידם שתדאג להם """גם כלכלית""".
וזו בדיוק הבעיה
וזו בדיוק הבעיה שקיימת אוטוטיזציה שהילדים הולכים לאמא,אני אב כשיר במידה גבוה יותר משל האמא,כיווןשאני עובד מהבית ויש לי הרבה יותר זמן לתת התייחסות הולמת לילדיי בזמן שהאמא מכסה על העדרותיה והשעות המאוחרות שהיא מגיעה מהעבודה ובנוסף יוצאת לפחות שלוש פעמים בשבוע לארועים של העבודה בזה שהיא משאירה את הילדים אצל האמא שלה
שבת שלום
שבת שלום לכלם,
בואו נדבר מעט על עובדות - בהשוואה ל"סטטיסטיקה".העובדה היא שילדים נורמליים - זקוקים לשני הורים: אב ואם. אך הסטטיסטיקה היא שבבית משפט עומדים עורכי דין , לצד ההורים, ויש שופט/ת ואם זה בית-דין רבני - אז שלושה שופטים - והסטטיסטיקה היא- שכולם, כן כווווללללמממםם- כפופים וחושבים "לפי החוק"...
ומהן העובדות של החוק? החוק מכיל בתוכו - "אפליה מתקנת" שהחוק האזרחי הביא לתוכו - כדי לשפר את מעמעד האישה בניגוד למעמד הנחות שניתן לה בחוקי הדת. גם אצל השרעים כך - וגם אצל היהודים.
אז קמה ועדת-שניט, שהוקמה בשביל לתקן את האפליה "המתוקנת לטובת האישה"- אבל רק בעניין אחד של הגירושין: חזקת הגיל הרך.
והנה אני מוצא כאן סטטיסטיקה שאומרת "בגלל שבוועדה יש וב לנשים -הרי ברור שהנשים ירוויחו בהחלטות הוועדה" ועוד בסטטיסטיקה הזו- יש רק 3 גברים בועדה - ואחד מהם הוא שרעי , כלומר,הוא "לא משנו" או "לא נכלל בספירה לחוק היהודי"...
אז מי שטוען כך לדעתי - הוא צר עין, צר אופק, ולא מאמין בדינמיות של שינויים במחשבה המודרנית של החברה האנושית.
כמובן ש"הסטטיסטיקה" היא שבגלל רוב נשי - הועדה תכביר מילים על טובת הנשים כיום כשמקבלות אוטומטית לפיהחוק "את הילדים אליהן". אבל החברה היא כיום שונה ממה שהיתה לפני 2-5 עשורים. בנות האדם בעולם ובמיוחד בישראל , אלו הנשואות- יוצאות יותר ויותר לעבוד, אם זה לשם הבאת פרנסה בצד הבעל, אם זה "בשביל המשכנתא ששכרו של הבעל לא מספיק לכסותה" ואם זה "בשביל לאפשר לאישה לפתח את עצמה כאינדיבידום בחברה". ככה שגם הנשים בועדה אינן לדעתי חפות משינויים חברתיים. ידוע שכיום נשים רבות יותר מבעבר - מביעות כעס עמוק ושינאה רב כלפי "התפיסה הדתית שמקומה של אישה רק במטבח ובניקוי הבית, בעוד הגבר צריך רק לפרנס וכבר מגיע לו אוכל חינם וגם אינו חייב "להוריד את הזבל"...
לדיעה שנשים "רוצות שלא ישונה החוק" - כי זה כיום משפר אותן, יש בסיס לדעתי - אך מצד שני - איפה זה כתוב שאם הועדה קמה "בשביל שינוי בדבר אחד" - שהיא לא תבוא ותציע/תבקש/תדרוש שינויים בדברים נוספים? איפה שמענו שאם נותנים לאישה "אצבע" היא לוקחת "את כל היד"? רק בישראל...
לא נראה לי שדעה שלי, שאביע כאן תיראה לכולכם נכונה, אך בועדה כזו - הייתי רוצה לשמוע - ולראות בין חברות/רי הועדה גם את:-
1. הגננת והמסייעת לגיל הרך, זה שבו דנה הוועדה.
2. הפסיכולוג/ית הקליני- שמטפל בכל המקרים של אלימות כלפי ילדים, פדופילים למיניהם וילדים שהם אלימים כלפי הורים וסבים...
3. הילד הרך . צריך איזשהוא כלי טיפולי-תיאורי - שיביא ניתוחים של ציוי ילדים שמציירים את הוריהם, לדוגמא, עם ניתוח פסיכולוגי-גרפולוגי. או משהו אחר שמביא את המאוויים של הילד הרך.
4. ילדים בגיל העשרה- כאלו שהיו לא מזמן "בחזקת הגיל הרך" עם כל הסטיגמות שיש להם ושהיו מעדיפים לוותר עליהם.
וכן - בשורה התחתונה של המלצות לשינויים בחוק "חזקת הגיל הרך"- הייתי רוצה הצעות של הועדה - לחיוב המדינה באחריות ובביצוע של הדרכת הילדים לאהוב גם את האבא וגם את האימא שמתגרשים. ולשם שינוי מהותי - הייתי רוצה לקרוא חיוב של שני ההורים להישאר כאפוטרופסים לחינוך הילדים בעת הליכי הגירוששין וגם אחרי הגט.
הוסף תגובה חדשה: